לפסק הדין בעניין עדס ליאורה נגד גרמיזא אברהם
בית המשפט המחוזי בת"א קבע, כי המצאת כתבי בי-דין באמצעות מערכת 'העדכנית', אינה מהווה מסירה כדין של כתבי בי-דין, ואינה עונה על הגדרת "מערכת דואר אלקטרוני" כמפורט בתקנה 497 לתקנות סדר הדין האזרחי.
המשיב טען, כי יש לדחות על הסף ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ , כיוון שהוגש באיחור. לטענתו, מסירה באמצעות העדכנית כמוה כמסירה בדואר אלקטרוני, והיא מהווה מסירה כדין. לחילופין, טען כי חל כלל הידיעה.
ע"פ התקנות, ניתן להמציא כתב בי-דין אלקטרוני אל תיבת הדואר שבכתובת הדואר האלקטרוני של הנמען. מערכת דואר אלקטרוני מוגדרת בין היתר כמערכת המספקת לשולח אישור החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת על הגעה או אי הגעה של מסר אלקטרוני כאמור.
השופטת יהודית שטופמן קבעה, כי מערכת 'העדכנית' אינה מספקת לשולח אישור החתום בחתימה אלקטרונית על הגעה - או אי הגעה - של המסר האלקטרוני שנשלח, ולכן אינה עונה על ההגדרה הקבועה בחוק. לפיכך, נקבע כי המצאה באמצעות ה'עדכנית', אינה מהווה מסירה כדין.
עוד נקבע, כי מועד משלוח ההחלטה ב'עדכנית' אין בו כדי להוכיח כי בעל הדין ידע על קיומה של ההחלטה, ולכן יש לדחות גם את הטענה בדבר החלת 'כלל הידיעה' לפיו ידיעת בעל דין תוכל להחשב כמועד לתחילת מניין הימים להגשת הערעור.
לפסק הדין בעניין עדס ליאורה נגד גרמיזא אברהם
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.